לפני כמה ימים ניהלתי אחת השיחות שאני הכי אוהבת עם קולגות.
היא תזונאית, ואני אוהבת את השיחות האלה כי הן מסקרנות אותי. הן מאתגרות את מה שאני חושבת שאני יודעת, ובעיקר נותנות לי הזדמנות להרחיב את דרך החשיבה שלי.
היינו צריכות להחליף מרכיב במתכון.
השאלה הראשונה שלי הייתה: למה?
לא מתוך אגו. ממש להפך. זו הייתה סקרנות כנה, מתוך רצון להבין.
המרכיב היה אלולוז, ששימש במקום סוכר. במתכון כבר היו תמרים, אבל רציתי לשפר קצת את הטעם, אז היא הציעה דבש או סוכר רגיל.
ומיד אמרתי:
לא דבש. דבש רעיל כשמחממים אותו.
דיברנו על זה. אבל יצאתי מהשיחה וחשבתי על התשובה שלי.
אמרתי משהו בנחרצות גדולה, ובעצם מה שהייתי צריכה לעשות זה להסביר מאיפה האמונה הזאת מגיעה.
הרבה ממה שאני אומרת ומאמינה בו בא מהלימודים שלי, מהניסיון, ומכל מה שקראתי, חקרתי ולמדתי בדרך. ואני גם יודעת שהתזונה כל הזמן מתפתחת.
אנחנו לומדים עוד. שואלים שאלות על אמונות ישנות. לפעמים המידע משתנה. ולפעמים מגלים שמשהו שחשבנו שהוא עובדה הוא בעצם אמונה מסורתית, פרשנות, או פשוט סיפור מורכב יותר ממה שחשבנו.
אז חזרתי לשאלה:
האם דבש מחומם באמת רעיל?
התשובה הקצרה: אין ראיות טובות לכך שבישול של דבש הופך אותו לרעל שפוגע בנו.
חימום אכן משנה את הרכב הדבש. אחד הדברים שיכולים לעלות הוא HMF (5-hydroxymethylfurfural), תרכובת שנוצרת כשסוכרים נחשפים לחום. זו אחת הסיבות שחימום רלוונטי כשמדברים על איכות הדבש.
אבל זה שונה מאוד מלומר: "דבש מחומם הוא רעיל".
ויש עוד נקודת מבט שמרתקת אותי: האיורוודה.
באיורוודה נהוג לראות בדבש משהו שאין לחמם.
והנה החלק שגם אני הבנתי לא נכון: "אמה" (Ama) מתורגם לעיתים קרובות כ"רעל", אבל נכון יותר להבין אותו כמשהו שהגוף לא עיכל, לא עיבד ולא קלט כראוי.
כלומר, הרעיון האיורוודי הוא לא פשוט "דבש גולמי טוב, דבש מחומם רעל". הוא קרוב יותר לזה:
- עובד כראוי ← נקלט בקלות רבה יותר
- לא עובד כראוי ← קשה יותר לעיכול ← עלול ליצור אמה
זו אמירה שונה מאוד, ואני אוהבת את ההבחנה הזאת.
אולי המסקנה היא לא שצריך לתייג מאכלים כטובים או רעים, רעילים או בריאים. אולי צריך להרגיש קצת יותר בנוח לומר:
זה מה שאני מבינה כרגע.
ואז לשאול: אבל למה?
השאלה הזאת היא אחד המקומות האהובים עליי להתחיל מהם. תזונה לא אמורה לגרום לנו להפסיק להיות סקרנים. היא אמורה להפוך אותנו לסקרנים יותר.
וכן… ייתכן שעדיין אבחר לא לאפות עם דבש. אבל עכשיו אני יודעת להסביר למה, ואני יודעת ש"רעיל" לא הייתה המילה הנכונה.
וזה בסדר. כולנו לומדים. 🤍
